<h1>מרדכי סימן קצ"א</h1>
<h2>דף נג:</h2>
ת"ר והתקדשתם אלו מים ראשונים כו' פר"י דוקא להן שהיו רגילין ליטול ידים אחר הסעודה מפני מלח סדומית כי בימיהם היו רגילין לטבול במלח כדאמרינן (לעיל דף מ.) אחר אכילתך אכול מלח אבל אנו שאין מלח סדומית מצוי בינינו ואין אנו רגילין לאחר הסעודה לטבול במלח אין הנטילה מעכבת מלברך ומיהו אנשים המעונגים הרגילים ליטול אחר הסעודה ודאי להם מעכב ופי' רב יהודאי גאון ז"ל שאין מברכין שלא נתקנו אלא מחמת סכנת מלח סדומית אבל הרא"ם פסק בספר יראים מברייתא דהכא והייתם קדושים וכו' שמצוה וקדושה ופרישות ליטול מים אחרונים אפילו שלא במקום סכנת מלח ויש לברך עליהן וכן שמע משמו של ה"ר יצחק בן מלכי צדק ולא נראה לראבי"ה דא"כ אשמן נמי ליברך דתניא כי קדוש זה שמן וה"ר משה כהן היה אומר דיחיד ודאי אין לו לברך על מים אחרונים אבל בברכת הזמון מברכין עליהן כדאמר (בפרקין) (לעיל מג.) דאמר ליה ר' לרב קום משי ידך וכו' ואמר בתנחומא ומה מים ראשונים דאי בעי אכיל [ואי בעי לא אכיל מברך] אחרונים לא כל שכן ועוד כתיב שאו ידיכם קדש וכו'.
